זה נראה כאילו הטבע השתגע לחלוטין, ירד מהפסים לגמרי. חום וקור קיצוניים, סופות הוריקן אדירות מימדים, שריפות ענק בוערות חודשים ארוכים, שטפונות, בצורת, מכת ארבה. המדענים עוסקים בשאלה למה זה קורה? התשובה המקובלת כיום היא שהגורם המרכזי הוא פליטת גזי החממה על ידי האנושות. זה מזכיר קצת את השאלה למה אנשים חולים? התשובה המקובלת היא שזה בגלל חיידקים, וירוסים או תזונה לקויה. אבל המדע כבר חקר את הנושא לעומק ויש תשובה הרבה יותר עמוקה ומדויקת.
התשובה היא שיחסים גרועים, בדידות, תחושת דיכאון לאורך זמן, הם הגורמים הרבה יותר משמעותיים לבריאות טובה. אמנם התפתחות המחלה נגרם מחיידקים, או חוסר איזון כימי בגוף, אבל מה שגורם להתפרצות המחלה מגיע דווקא ממישור אחר, ממישור היחסים בין בני אדם. המדע עדיין לא פיצח איך בדיוק תחושת בדידות גורמת להתפרצות מחלה אצל האדם, אבל אין כל ספק שיש קשר הדוק ביותר בין שני הדברים. לכן, כשמנסים לנתח את הסיבה שבגללה הטבע יוצא מאיזון, אי אפשר להסתפק אך ורק בבדיקה של כמות פליטת גזי חממה לאוויר לעומת עלייה או ירידה בטמפרטורה הממוצעת.
המדע צריך לעשות מחקר עמוק יותר שאינו שטחי, כמו שנעשה בנושא התפתחות מחלות. המדענים צריכים לצאת מהקופסא ולהיות פתוחים לאפשרות שישנן עוד סיבות שגורמות לטבע לצאת מאיזון. אם תחושת בדידות וניכור של אדם יכולה להשפיע על האיזון הכימי בגוף שלנו, מדוע תחושת ניכור ובדידות כללית של הרבה מאוד בני אדם לא יכולה להשפיע על האיזון במערכת האקלים? זה אפילו נשמע מאוד הגיוני. בבדיקה פשוטה אפשר לראות שיש קשר. אם נבדוק את כמות האנשים שסובלים מדיכאון ובדידות, נוכל בקלות לראות שיש עלייה עצומה בעשרות השנים האחרונות, בדיוק באותו הזמן שהתחלנו להרגיש שהטבע יוצא מאיזון. יציאה מאיזון היא הדרגתית אבל מתקדמת כל הזמן בקצב הולך וגדל. כנראה שהגיע השעה שהמדע צריך לבדוק את הנושא לעומק, יש לנו את כל הנתונים,כך שבעזרת מחקר רציני אנחנו עשויים לגלות שהטבע יוצא מאיזון בגלל מערכות יחסים גרועות בין בני אדם. אלו דווקא בשורות מאוד טובות, כי הרבה יותר קל לשפר את מערכות היחסים בין אנשים מאשר להוריד את פליטת גזי החממה.
משבר האקלים אינו נושא מופשט, אנחנו גורמים לו במו ידינו. פאנל מומחים בינלאומי לשינוי האקלים קובע כי התחממות כדור הארץ, עליית פני הים ואירועי מזג האוויר הקיצוניים אינם בגדר תופעות טבעיות, אלא תוצאה מפעילות אנושית. מעל עשרת אלפים מאמרים מדעיים שהתפרסמו בנושא האקלים בעשור האחרון, תומכים בתיאוריה שאומרת, כי פליטת גזי החממה המוגברת מאז ימי המהפכה התעשייתית היא הגורם לתהליך שינוי האקלים המואץ שאנו עדים לו בשנים האחרונות.
מדינת ישראל נערכת לקראת ההשלכות של שינויי האקלים העולמיים. המזרח התיכון מזוהה כ-Hot Spot עולמי מבחינת התחממות, כלומר מדובר באזור שיושפע במידה גבוהה יותר משינויי האקלים. המשרד להגנת הסביבה מזהה ארבע מגמות אקלימיות בישראל: חם יותר, יבש יותר, קיצוני יותר וגבוה יותר:
חם יותר – לפי דוח השירות המטאורולוגי שפורסם בימים האחרונים, הטמפרטורה הממוצעת בישראל כבר עלתה בכ-1.4 מעלות צלסיוס מאז 1950 וצפויה לעלות בעוד כ-0.9 -1.2 מעלות עד סוף שנת 2050; כלומר צפויה עליה של יותר מ-2 מעלות צלזיוס תוך מאה שנים צפויה עלייה בתדירות מספר הימים והלילות החמים בשנה, וירידה בתדירות הימים והלילות הקרים – מגמה קיימת שצפויה להימשך.
יבש יותר – לפי דוח השירות המטאורולוגי, תתרחש הפחתה בכמות המשקעים של יותר מ-15-25% עד סוף המאה. מגמת ההפחתה במשקעים קיימת ב-30 השנה האחרונות וצפויה להימשך עלייה במספר הימים היבשים בשנה – מגמה קיימת שצפויה להימשך התייבשות של מקורות המים.
קיצוני יותר – צפויה עלייה בשכיחות ובעוצמת גלי חום, צפויים אירועי שיא של משקעים, צפוי להתרחש שינוי בפיזור המשקעים בפריסה הגיאוגרפית. צפויה עלייה הדרגתית של פני הים התיכון – קיימים עדיין פערי מידע בנוגע לגובה עליית המפלס הצפויה בים התיכון ובנוגע לשטח שצפוי להיות מושפע או מוצף בישראל ההשפעות הצפויות של המגמות האקלימיות – על קצה המזלג: על הטבע: התייבשות נחלים ובתי גידול לחים; פגיעה בעמידות המערכות האקולוגיות ובמגוון הביולוגי היבשתי והימי ובשירותי המערכת האקולוגיות לרווחת האדם; שינוי דפוסי נדידת מינים; התגברות שכיחות של שריפות יער וחורש; חדירה והתפרצות של מינים פולשים.
גבוה יותר – שינויים בתדירות, משך ועוצמה של אירועי המשקעים.